<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רצ"א</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
פסק. כן הורה ר' יצחק. מלאכה הנעשית לישראל על ידי גוי משלו בשבת כגון שנתן לו עצים ועשה בהן כלים מטוה ועשה יריעה אבנים ועצים ועשה בית כגון אילו אם עשאן הגוי בתוך התחום בשבת אסורין לעולם מההוא מעשה דאפדנא במועד קטן [י"ב ע"א]. ומההוא [שבת קנ"א ע"א] דעשה לו ארון וחפר לו קבר אם בשביל ישראל לא יקבר עולמית. אבל עורות לעבדן כלים לכובס אינן עשיית דבר מעיקרו אלא תיקונו מותר בכדי שיעשו. וכן מלאכה כגון בתים או כלים שעשה גוי לישראל הכל משל גוי ואין ישראל מסייע עמו בכלום. כגון [שקצץ] עמו לעשותו בכך וכך ימים אע"פ שהיא מלאכה שלימה מותר לפי שאינה נקראת על שם ישראל שאם ירצה הנכרי יעכבנה לעצמו ויעשה לו אחרת מה שאין כן כשישראל נותן העצים והברזל והסיד. ורבינו יעקב זצ"ל אומר שאפי' כלי העשוי לצורך ישראל מותר. וארון וקבר היינו טעמא שלא יאמרו קבר זה באיסור נעשית בשבילו בשבת אבל (לאחר) [דבר אחר] היה מותר שהרי כבש העשוי לישראל אינו אסור עולמית אפי' (לעצמן) [לעצמו] מדלא קתני אם בשביל [ישראל] לא ירד בו עולמית. והאי (אופדנא) [דאפדנא] אינו קשה כלום כי אותו סייע(ו) לו עבדו של מר זוטרא כי מצאתי ספר דגרסי' הכי עבדיה סייע בהדייהו. ועוד דמפרשינ' ליה שפיר בתשובותי לר' שמואל (מכר) [מכבר].
